ישנו סיפור על ילד שהולך עם אביו לקרקס. הילד מבחין בפיל של הקרקס, חיה כה גדולה, מרשימה וחזקה ולמרבה הפתעתו, הפיל הענק והמדהים הזה קשור בחבל ליתד קטנה שתקועה באדמה. הילד מרים עיניו לאביו ושואל הכיצד יכול להיות שהפיל החזק הזה נשאר קשור ליתד, הרי דרושים לו מס' צעדים לא גדולים במיוחד כדי להבין שבקלות הוא יכול לעקור את היתד ממקומה ולהסתובב חופשי.
האב נותן לבנו את התשובה הבאה: "לפני שנים רבות, כשהפיל היה רק גור צעיר, הוא הובא לקרקס ונקשר בחבל ליתד, יתד כמו זו. אז הוא היה צעיר וחלש יחסית. כגור הוא ניסה להשתחרר מהחבל, הוא משך וניסה ושוב משך, ללא הועיל, היתד הקטנה הזו היתה חזקה ממנו. לאחר ניסיונות רבים הוא נכנע. הוא הבין שזה חסר תועלת. ההבנה הזו הלכה איתו עם השנים. עכשיו הוא פיל בוגר, גדול וחזק ועדיין מאמין שלא יצליח לנתק את היתד, הרי הוא כבר ניסה. וזוהי בני- כוחה של אמונה".
לכולנו ישנם אמונות, את האמונות אספנו במשך כל חיינו מיום היוולדנו,כל האמונות הם אוסף חוויות שעברנו במשך החיים. אנו יוצרים מערכת אמונות שלמה לגבי עצמנו ואחרים ודרכה מפרשים את המציאות. חלק מהאמונות הן אמונות טובות שמקדמות אותנו, המציגות אותנו באור חיובי בעיני עצמנו,כמו למשל האמונה ש"אני אדם שמצליח להשיג כל מטרה שהוא מציב לעצמו", זוהי אמונה מקדמת אמונה מחזקת. אמונות אחרות הן אמונות מעכבות ומגבילות, כאלה שמונעות מאתנו לחיות חיים שלמים וליהנות ממגוון האפשרויות שפרושות לפנינו, כמו למשל האמונה ש"אני אדם לא מוצלח בעבודה ולעולם לא מצליח לסיים משימה". כל אמונה שאנו מחזיקים מגיעה לידי מציאות. אם תאמין כי אינך טוב בתחום מסויים לעולם לא תצליח באותו תחום גם אם תנסה בכל הכוח, האמונה תחפש ותמצא את ההצדקה לקיומה. מצד שני אם אתה מאמין שאתה אדם עשייתי ומצליח, תגלה סימנים, ורמזים ברורים שהמצב אכן כזה. ניתן להסתכל על זה כמו על נבואה שמגשימה את עצמה. כשאנחנו מודעים לזה שהצלחה בתחום מסוים היא תוצאה של האמונות שלנו ,כל שנשאר לעשות זה לזהות את האמונות המעכבות שלנו ולהחליף אותן באמונות חדשות, כאלו שיקדמו אותנו למטרה. לאחר שנעשה זאת המציאות שאנו רוצים תופיע. לא מדובר בהוקוס פוקוס, מדובר בתהליך שיכול לקחת מס' שעות, ועד לחודשים של עבודה עצמית עיקשת. העלאת המודעות שלנו לקיום האמונות האלה ובחינתן מחדש, מערער את האמונות המעכבות ויוצר מוטיבציה להתנסות בתחומים שבעבר חששנו מהם.
